פסק-דין בתיק ת"א 1222-08

1.         ביום 16.1.2007 הגישו התובעת ועיזבון המנוח יורם ורון ז"ל, שותף בתובעת מס' 1, משרד עורכי דין, תביעה כספית על סך של 72,983 ש"ח בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת לתשלום שכר טרחה והחזר הוצאות על טיפול בתביעת נזקי גוף שהיא ביקשה להגיש כנגד ש.ל.ה. שלטענתה, גרמו לה נזק גוף בטיפולי שיניים (להלן: "ש.ל.ה.").

            הנתבעת הגישה בקשה לרשות להגן ביום 12/4/07, ללא ייצוג ( בש"א 656/07). בתצהיר התבקשה ארכה על מנת לנסות לגייס כספים או כדי לקבל סיוע משפטי, כי עו"ד ורון המנוח ידע שאין לנתבעת כספים לטיפולי השיניים, והלווה לה כספים שהיא הייתה אמורה להשיב לאחר סיום המשפט. ביום 4/7/07 הוגשה בקשה מתוקנת, כאשר הנתבעת מיוצגת.

            התביעה מתבססת על הסכם שכ"ט מיום 13/11/03 (להלן: " הסכם שכר טרחה"), הלוואה שלא במחלוקת והוצאות המשרד.

2.         בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת רשות להגן מתוקנת, מפרטת הנתבעת בפירוט רב את תהליך איבוד האמון במשרד לאחר פטירת עו"ד יורם ורון ז"ל, בכלל ובעו"ד יורם ברוזה בפרט.

            היא ממקדת זאת בניהול המשפט בתביעה שהגישה נגד ש.ל.ה. ובין היתר שעו"ד ברוזה  איפשר כ-12 דחיות; בחוסר מתן אפשרות לצלם את התיק פעם אחר פעם כדי לקבל חוו"ד של עורך דין אחר; בהצעת פשרה שנמסרה מהצד שכנגד שהייתה לדעתה נמוכה מידי ובהתנהלות הלא מובנת כיצד ההצעה עלתה מ-150,00 ש"ח ל-200,000 ש"ח, כאשר דחה את ההצעה הראשונה; כמו כן היא מצאה בסיס לחוסר אמון בהעדר הוספת תנאי להסכם שכ"ט שנחתם בפני עו"ד ברוזה, כי כל הליכי המו"מ לפשרה ייעשו בהתייעצות עימה .

            באשר לתביעה לגופה, היא טוענת, שהוסכם עם עו"ד ורון ז"ל, כי ההלוואה שנתן לה להוצאותיה תוחזר מהפיצוי שתקבל מש.ל.ה. כך גם שכר הטרחה של המשרד.

            לטענה, היא שכרה את שירותיו של עו"ד ורון ז"ל באופן אישי הגם ששכר הטרחה הוא מול משרד שהוא חברת עורכי דין. עם הפטירה של עו"ד ורון המנוח, היא נפלה בין הכיסאות מבחינת הטיפול הכושל וגם זכתה לעלבונות, יחס משפיל, הטפות מוסר וכדומה מעו"ד ברוזה. לפיכך לטענתה מי שאחראי להפסקת הייצוג על ידה היה המשרד בכלל ועו"ד ברוזה בפרט. נטען גם שהצעת הפשרה של 150,000 ש"ח הוצעה לאחר שהיא הודיעה למשרד על הפסק הייצוג.

3.         בהחלטה מיום 27/10/07 מחקה כב' הרשמת אורית חדד את הכותרת "בסדר דין מקוצר". כתב הגנה הוגש בחודש דצמבר 2007. בכתב הגנה אין סטייה גדולה מהתצהיר המאוד מפורט שהוגש בבר"ל ועיקרו שהתנאי לקבלת הסכומים הנתבעים היה שהם ישולמו מהפיצויים בתביעה נגד ש.ל.ה. מחמת חסרון הכיס של הנתבעת - נתון שהיה בידיעת עו"ד ורון ז"ל מלכתחילה.

            עד לקדם המשפט, התחלף הייצוג של הנתבעת והייצוג עבר לעו"ד דינצ'י מטעם לשכת הסיוע המשפטי. קדם המשפט התקיים ביום 18/5/09 בפני מותב זה, אליו הועבר התיק, לאחר שכל השופטים בביהמ"ש השלום באשקלון פסלו עצמם. בק"מ התברר שכתב ההגנה לא הגיע למשרד התובעים ולפיכך ניתנה ארכה להגשת כתב תשובה, שהוגש ביום 27/5/09.

ביום 25/1/11 נשמעו ראיות לאחר הגשת תצהירים ותיקי מוצגים, ואחרון סיכומי ב"כ הצדדים הוגש ביום 19/05/2011.

4.         בסיכומיו מאשר בא כוח הנתבעת, כי הנתבעת אינה חולקת על כך שעליה לשאת בהוצאות המשרד עד ל-12,000 ש"ח נומינלי, שחושבו למועד כתיבת הסיכומים להיות שווים ל-15,000 ש"ח, בכפוף להסכמה שהם ישולמו מתוך כספי הפיצויים בתביעה נגד ש.ל.ה. זו גם עמדת ב"כ הנתבעת לגבי שכ"ט נוסף על תביעה נפרדת שהסתיימה בפשרה.

            התביעה מתייחסת לשכר טרחה בהקשר לשתי תביעות, אך למעט מועד התשלום המחלוקת סובבת סביב הדרישה לשכר טרחה בהקשר לתביעה נגד ש.ל.ה., שחושב לפי הצעת פשרה על סך של 150,000 ש"ח, שהנתבעת דחתה בין בסכום זה ובין בסכום המשופר של 200,000 ש"ח.

ב"כ ש.ל.ה. הסכימו להציע סך של 150,000 ש"ח ביום 23/8/06 והצעה זו הועלתה על הכתב ביום 20/9/06, ע"י בא כוחם, עו"ד אלעד לירז ( נספח ב' לכתב התביעה).

ב"כ הנתבעת טוען כנגד חיוב מרשתו על פי סעיפים (4) ו-(5) להסכם שכר הטרחה עליה חתומה הנתבעת. על פי הסכם שכר הטרחה, החלפות לתשלום הם : בנסיבות של פשרה אחרי הגשת התביעה ולפני הדיון ופשרה לאחר הדיון, על פי פסק דין או במקרה אחר; הבסיס לחישוב האחוזים בכל חלופה הוא מהסכום שיתקבל או ייפסק.

כמו בהסכם שכ"ט ישנן סיטואציות נוספות המקימות חיוב בתשלום המפורטות בסעיפים (4) ו- (5) להסכם שכ"ט: בסעיף 4 להסכם שכר הטרחה נקבע כדלקמן:

"(4)      במקרה שיוצע סכום פשרה על ידי הנתבעים ו/או מבטחיהם ואני אסרב לסכום המוצע על אף המלצתכם, אני אהיה חייב/ת לשלם לכם לאלתר שכ"ט בשיעורים המפורטים בסעיפים (1) ו-(2) לעיל (לפי החלופות בפשרה או פסק דין - מ' ו'), בהתאם לסכום הפשרה המוצע, בין אם אקבלו בסופו של דבר ובין אם לאו, בין אם תסכימו להמשיך לייצגני על אף סירובי להמלצתכם ובין אם לאו, ובין אם אחליט להמשיך את הטיפול בתביעה ע"י עו"ד אחר ו/או שלא באמצעותכם".

זו גם התוצאה במקרה של פסק דין סופי הדוחה את התביעה לאחר קבלת הצעת הפשרה.

בסעיף (5) להסכם שכ"ט נקבע הסדר למצב שבו הלקוחה מפסיקה את הטיפול:-

"(5)      במידה ואחליט על הפסקת הטיפול אני מתחייב לפרוע מייד עם דרישתכם את שכר טרחתכם, בהתאם לחשבון אשר יוגש, וכן להחזיר במלואם את כל ההוצאות וכן לדאוג לכסות את האשראי הבנקאי אשר עמד לרשותי".